עמותה לזכויות ילדים והורים (ע"ר)

בירוקרטיה של רווחה/ אסתר הרצוג

פרופ. אסתר הרצוג , 05.04.1998

אלי ישי ממשיך את מסורת קודמיו בכל הזמנים, לנפח את מערכת העבודה הסוציאלית

מערכת העבודה הסוציאלית עומדת להתעצם עוד יותר בסמכויות ובעובדים, בעזרת 180 מיליון שקל ותוספת חקיקה. כל זה עומד להתרחש בזכות התחזקותה הדוהרת של ש"ס, ובגלל הפקרת הנושאים החברתיים לידי פקידי הרווחה על ידי המפלגות והתקשורת החילוניות.

"331 אלף בני נוער בישראל חשופים לסכנה פיסית ונפשית", צעקה הכותרת במעריב (31.3). צריך לקרוא את כתב ה"פתרון" במסגרת, כדי להבין שמדובר במהלך בירוקרטי מניפולטיבי קלסי לניפוח העבודה הסוציאלית. השימוש בנתונים מזעזעים מטפח תחושה של מצב חירום חברתי, ומעורר בציבור, המעדיף להתעלם ביום יום שלו ממצוקות הזולת, ייסורי מצפון. כך גייסו כספים מיוחדים לטיפול בירוקרטי בעולים ובתקציבים מיוחדים ל"שיקום" השכונות. כך גם עומדות רשויות הרווחה לזכות ב-180 מיליון שקל לטיפול באותם בני נוער, וכ-150,000 נשים מוכות.

"תוכנית אב לאומית לנושא ילדים ונוער בסיכון ואלימות במשפחה" מבהירה, שהסיכון לילדים נמצא במשפחות. בכל התכנית המפוארת ומלאת המליצות וה"נתונים" המפחידים אין מילה אחת על הסיכון שבו נמצאים ילדים במוסדות של המדינה, ובטיפולים של עובדי רשויות הרווחה. חברי כנסת, עיתונאים וראשי ארגונים לזכויות האזרח והילד, יודעים זאת היטב אך מעדיפים לשתוק. לכולם פנו הורים רבים בתחינות. להציל את ילדיהם, שנלקחו מהם בכפייה ופעמים רבות בזדון. הם מדווחים על כך שילדיהם מוכים מעשה יום יום במוסדות רבים של המדינה, על ידי העובדים בהם. בחלק מהם הילדים אינם משולבים בבתי הספר. על כולם ממשיכה מערכת המשפט לגונן ולכסות.

במקום לייצר מערכת אדירה של פקידי רווחה, היתה צריכה מדינת ישראל, לו היתה מדינת רווחה ולא בירוקרטיה של רווחה, להעביר את הכסף ישירות לקבוצות המקופחות. לא למנות להם יועצים ומטפלים המתערבים בחייהם, ולוקחים את ילדיהם לאימוץ ולפנימיות. את המשאבים היתה מדינת הרווחה, לו היו כוונותיה כנות, צריכה לתת בידי המשפחות דלות האמצעים כדי להשקיע בילדיהם, ולהרחיב את פעילות בתי הספר, גם בשעות אחר הצהריים והערב עבור כל הילדים, ובתוכם "ילדים בסיכון". המשאבים צריכים היו לספק תעסוקה והכשרה מקצועית לאבות ולאמהות של בני הנוער, ולא לעובדים סוציאליים נוספים.

לכל התכניות לניפוח מנגנוני הרווחה יש אהדה רבה בשלטון. זוהי הדרך המתאימה לו מאז מתמיד, לרכז משאבים גדולים בידי שלוחיו, אלה שביום הבחירות גם יפעלו למענו ויתמכו בו. היום גם ש"ס רוצה מונופול על המסכים. יגאל בן שלום, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה ופטרונו השר, אלי ישי, הם מפא"יניקים לא פחות מהליכוד ומהעבודה, והם יודעים היטב שעדיף להשאיר את החלשים בחולשתם, כי על גבם אפשר לגלגל תקציבים, לבנות אימפריות של מוסדות, ולהעסיק מאות ואלפי עובדים החבים את עיסוקם למיטיביהם הפוליטיים.