עמותה לזכויות ילדים והורים (ע"ר)

מכתב למר אייל גלובוס- עבודת אפוטרופוס לדין

26/03/12

לכבוד;
מר אייל גלובוס, עו''ד
הממונה על האגף לסיוע משפטי

א.נ.,

הנדון: עבודת אפוטרופוס לדין

שלום רב,
עמותת ע.ל.י.ה הינה עמותה העוסקת בתמיכה וליווי משפחות נפגעות מדיניות רווחה. כמו כן העמותה פועלת במסגרת השדולה בכנסת למען משפחות נורמטיביות אשר ילדיהם הוצאו מרשותם בכפייה.

מכתבנו זה הינו בתמיכה למכתבו של עו''ד יוסי נקר בעניין עבודת אפוטרופוס לדין הממונה מטעם הסיוע המשפטי בהליכים לפי חוק נוער טיפול והשגחה.

התנהלות האפוטרופוס לדין כפי שתוארה במכתבו של עו''ד יוסי נקר הינה ההתנהלות ''הרגילה'' כפי שזו באה לידי ביטוי בתיקי נזקקות רבים, כפי שנוכחנו לגלות במהלך התקופה בה אנו מלווים משפחות בתוך ההליך המשפטי של נזקקות ומחוצה לו.

על כן, אנו רואים זאת כחובתנו הציבורית להצטרף למכתבו של עו''ד יוסי נקר ולפעול למען שינוי תפיסתי ושינוי בהתנהלות של האפוטרופסים לדין, אשר נכון לכרגע מזיקה באופן ניכר לקטינים ופוגעת בזכויותיהם כמו הבסיסיות בהתאם לחוק כבוד האדם וחירותו כך גם המיוחדות אשר ניתנו להם בהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד אשר אושררה בישראל בשנת 1991, והן חוקים ישראלים אחרים.

מניסיוננו, ואנו יכולים לטעון אך ורק על פיו, האפוטרופוס לדין הממונה ע''י ביהמ''ש לייצג את הקטין, לעיתים קרובות ובאופן מוחלט מצדד בעמדת שירותי הרווחה, ללא כל קשר האם הדבר לטובתו של הקטין ו/או האם הדבר בהתאם לרצונו של הקטין. למותר לציין, כי האפוטרופוס לדין מונה לייצג את הקטין, ואת הקטין בלבד, ולא יכול להיות לו, תיאורטית, כל אינטרס ו/או זכות לצדד ו/או לסנגר ו/או לייצג אף צד אחר. התנהלות לא נאותה באה לידי ביטוי כאמור להלן;

• הופעות בביהמ''ש – מניסיוננו, האפוטרופסים לדין ''לוקחים צד'' בהליך. הצד של שירותי הרווחה. האינטרס של הקטין נזנח כליל ובמהלך כל ההליך המשפטי עסוק האפוטרופוס לדין בהגנה ושמירה על זכויות שירותי הרווחה. האפוטרופסים לדין יוזמים טענות המגנות על פקידות הסעד במהלך ההליך המשפטי. יוזמים התנגדויות לשאלות לעדים של שירותי הרווחה, ואף נוכחנו לראות מקרה כאשר האפוטרופוס לדין עצר את החקירה הנגדית כליל כאשר מנהל מרכז החירום ''נקלע לבעיה'' במהלך חקירה נגדית באשר לשאלת פגיעה פיזית בקטין במסגרת מרכז החירום.

האפוטרופוס לדין אשר בראש מעיניו צריך לעמוד האינטרס לגלות האם קרה דבר מה לקטין, עצר את דיון ההוכחות ולא אפשר לחקור את מנהל מרכז החירום.
האפוטרופסים לדין חוקרים עד חורמה את עדי המשיבים (ההורים) ולעומת זאת נמנעים מחקירת עדי שירותי הרווחה.

• נוכחנו לגלות כי האפוטרופסים לדין אינם פוגשים את הקטינים השוהים מחוץ לביתם. כפי שעולה מטענותיהם בעניין, הנ''ל מסתמכים על דברי ''הגורמים המטפלים'' (פקידות סעד- אשר גם הן אינן פוגשות את הקטינים, ועובדי ו/או מנהלי המוסדות). למעשה, אם לקטין יש בעיה בתוך המוסד בו הוא שוהה- אין לו כתובת לפנות אליה.

- כמו כן, נוכחנו לדעת כי אפוטרופסים לדין מסוימים אוסרים על הקטינים ליצור עימם קשר, ובשל כך נותרים הקטינים בגפם מול המערכת. איסור יצירת קשר גורם לקטין לנתק תקשורתי ומסב סבל רב לקטינים אשר מרגישים כי אין להם כתובת לתלונות ו/או שאלות.

- כמו כן, כאשר קטינים מפנים תלונות לאפוטרופסים לדין לא ראינו כי התלונות הללו נבדקות ואף כאשר באים האפוטרופסים לדין לתת דין וחשבון לביהמ''ש, התלונות הללו זוכות לגיחוך ואף נאמרות תוך כדי ביזוי הקטין ו/או תוך אמירה בוטה כי הקטין הוסת ע''י הוריו ואמנם הנ''ל מתלונן על ''הא ודא'' אך אין לקחת זאת ברצינות.

• בנוסף לכך, נוכחנו לגלות כי האפוטרופסים לדין עושים ככל יכולתם כדי למנוע מביהמ''ש לשמוע את הקטין, המעוניין להישמע בפניו בעניינו, ואף מתרצים זאת בכך ''שיגרם נזק לקטין'' אם תינתן לו זכות להשמיע את דבריו בפני ביהמ''ש. אי לכך לא זאת אף זו שהאפוטרופסים לדין בעצמם אינם שומעים את הקטין, הם אף מנתקים אותו מכל גורם חיצוני – מקצועי העלול להיווכח כי טענותיו של הקטין מוצדקות.

התנהלות זו, אשר תוארה בקליפת אגוז, הינה התנהלות הפוגעת באופן ממשי בקטינים, בזכויותיהם החוקתיות, בזכותם להתפתחות תקינה וברגשותיהם. כאשר התנהלות זו מקבלת חיזוק מטעם המשרד לסיוע המשפטי, הדבר חמור פי כמה.

כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחוברת ''רשימת קריאה מומלצת, בנושאים: זכויות הילד במשפט וחוק הנוער- טיפול והשגחה'' המוצעת לאפוטרופסים לדין מטעם הסיוע המשפטי, ניתן לראות כי הקו שמחזיקים בו ומדריכים לפיו את עובדי הסיוע המשפטי העובדים עם קטינים הינו קו תומך באופן מוחלט בשירותי הרווחה. כל פסקי הדין המובאים בחוברת עוסקים בהוצאת קטינים מביתם, לרוב בכפיה, ולא הובא אף לא פסק דין אחד בו הוחזר הקטין לביתו ועל שירותי הרווחה הועברה איזושהי ביקורת, למרות שקיימים גם כאלה. ניווט לכיוון אחד בלבד יוצר מצג מעוות שגורם בסופו למי שהולך בקו זה לראות את הדברים באופן מעוות ולפעול בצורה שפוגעת דווקא באלה עליו הוא לכאורה אמון להגן.

לעניות דעתנו, יש לאפשר לאפוטרופוסים לדין להכיר את ''שני צידי המטבע'' כדי שהם יוכלו לקבל ראיה רחבה יותר על המצבים העומדים מולם ובזכות כך לקבל החלטות נבונות יותר שיפעלו להעצמת הקטין בטווח הארוך.

במאמרו של יחיאל ש' קפלן ''מטובת הילד לזכויות הילד- ייצוג עצמאי של קטינים'' (נמצא בחוברת כאמור) נכתב;

''כאשר הקטין מיוצג על ידי עורך דין, האחרון מחויב לייצג את רצון הקטין ולא את רצון הוריו; כאשר בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין לייצג את הקטין, אף הוא מחויב לייצג את רצון הקטין, ועליו להציג עמדה בעניין טובת הקטין בפני הטריבונל השיפוטי ואת העובדות הרלוונטיות בנוגע לטובתו. בכל מקרה יש להניח כי המייצג ינסה לוודא שרצונו של הקטין עולה בקנה אחד עם טובתו'' (עמ' 651).

חוקים רבים במדינת ישראל הכירו בזכותו של קטין להשתתף באופן פעיל ועצמאי בהכרעות הנוגעות לגורלו, על כמה וכמה הכרעות אשר אחריהן המצב לעולם לא יחזור לקדמותו.

סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ''ב- 1962, אשר קובע כי כבר מגיל 10 לא תומר דתו של קטין אלא בהסכמתו של הקטין בכתב.


סעיף 7 לחוק אימוץ ילדים- התשמ''א- 1981, קובע כי מגיל 9, ואף אם ניכר כי הקטין מבין בדבר לפני גיל 9, לא יאומץ קטין אלא בהסכמתו כי אותו מאמץ יאמץ אותו, ועל ביהמ''ש להיווכח ברצונו של הקטין לכך.

סעיף 316 לחוק העונשין קובע כי קטינה בהריון מוסמכת באופן בלעדי לסיימו ללא כל צורך באישור של אף גורם אחר (מלבד הועדה הרפואית), כך שנראה שיש במקרים מסוימים (חשובים ביותר) לקטינים סמכות הכרעה בלעדית.

''השופטים סברו שמאחר שהילד אינו אובייקט, קניין או מעיין קניין השייך להוריו, אלא בעל אישיות עצמאית ובעל צרכים משל עצמו, יש להתחשב ברצונו ובצרכיו מפני שהתחשבות זו מקדמת את טובתו. שופטים בבית משפט העליון הביעו את הדעה, שבסכסוכים בנוגע להחזקת ילדים תצמח טובה לילד בגיל המתאים מהתחשבות ברצונו. קיים מעין כלל שעל פיו לרוב אין לכפות על קטין מגיל 10 ומעלה משמורת אצל הורה מסוים או מחוץ לבית הורה כאשר הוא מביע התנגדות מנומקת להסדר זה. כפייה כזו עלולה לפגוע בטובתו ובהתפתחותו בעתיד'' (חוברת סיוע משפטי כאמור לעיל, מאמרו של יחיאל ש' קפלן, עמ' 655).

''לאחר שישראל חתמה על האמנה בדבר זכויות הילד ואשררה אותה החל להסתמן שינוי בחקיקה....עיקרון מהותי חשוב באמנה בינלאומית זו...הוא זה שבסעיף 12 הנזכר לעיל. מכוח עקרון זה יש להבטיח את זכות הילד להיות שותף להכרעות בעניינים הנוגעים אליו...האמנה קובעת עיקרון כללי: בכל עניין הנוגע לילד יש להתחשב בדעתו. החידוש בסעיף 12 לאמנה אינו רק ההכרה בזכותו של הילד לבטא את דעותיו בעניינים הנוגעים אליו. אלא גם, ובעיקר, בהטלת חובה על כל מקבלי ההחלטות הנוגעות לילד להתחשב בדעותיו. סעיף זה מקנה לילד זכות להישמע בהליכים הנוגעים לענייניו במישרין ובעקיפין, באמצעות נציג ראוי''. (חוברת סיוע משפטי כאמור לעיל, מאמרו של יחיאל ש' קפלן, עמ' 656).

כפי שהובא ע''י ''הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דוח ועדת משנה בנושא ייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים;

''לגבי מתבגר (מגיל 12 ומעלה) הבסיס לייצוג יהיה רצונו של הקטין ורצון זה הוא שיכתיב וינחה את הקו המשפטי''.

רבות נאמר על זכויותיהם של קטינים בהליכים משפטיים הנוגעים לעניינם, אולם בחוד החנית עומדת הסנגוריה הציבורית אשר בקוד האתי לייצוג נוער בפלילים הכירה באופן חד משמעי בעליונות רצונו של קטין ובהתנהלות מותאמת לרצונותיו.

לעניות דעתנו, הגיעה השעה לשינוי תפיסה ושינוי מדיניות באשר לעבודתו של האפוטרופוס לדין.

היום, לאור ההיקף הרחב של החוקים המגנים על זכויותיו של קטין- זכויות כאדם שווה ערך, הגישה הכופה והמתנשאת צריכה לפנות את מקומה לגישה מכילה ומשתפת.

אנו מודים לכם על זמנכם.


בברכה ובהערכה רבה,

פרופסור אסתר הרצוג, יו''ר העמותה


העתק;

מבקר המדינה