עמותה לזכויות ילדים והורים (ע"ר)

מתוך הספר "ילדים רחוקים, קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם"/ יעקב אליה

נתונים כלליים על ילדים החיים בארץ מחוץ לביתם ומשמעות הנתונים

1. מדינת ישראל היא שיאנית העולם בהרחקת ילדים למוסדות.
2. כשבעים וחמישה אלף ילדים חיים בישראל מחוץ לביתם.
3. שיעור הילדים החיים בארץ מחוץ לביתם, גבוה בממוצע פי עשרה מן המספר היחסי המקביל במדינות מערביות אחרות.
4. רובם של אותם ילדים חיים בפנימיות. כיום פועלות בארץ מעל 400 פנימיות. עלות החזקת ילד בפנימייה עשויה להגיע
עד 100,000 ש"ח בשנה.
5. ההשקעה הציבורית בהחזקתם של ילדי המוסדות בישראל מגיעה לפחות לכ- 5 מיליארדי ש"ח מידי שנה.
6. בפועל קרוב ל- 90% מההשקעה הציבורית הכוללת בילדים בסיכון בישראל מוקצים לילדי המוסדות.
7. כתוצאה מכך העיוותים ברמה הלאומית בתחום הנם מזעזעים, כדלקמן :
7.1. מצד אחד, ילדי המוסדות, בנוסף להרחקתם ממשפחותיהם ומהקהילה, ברובם סובלים מתנאי חיים ירודים במוסדות.
7.2. מצד שני, הילדים הנזקקים הרבים שנותרים בקהילה, אינם מקבלים סיוע הכרחי, משום שעיקר המשאבים הציבוריים,
מוקצים לילדי המוסדות.

ועדות החלטה

1. הגוף הדומיננטי המרחיק ילדים ממשפחותיהם אינו בית המשפט כי אם ועדות החלטה.
2. ועדות אלו הומצאו על ידי משרד הרווחה לפני עשרות שנים.
3. בממוצע כ- 5,000 ילדים מורחקים כל שנה ממשפחותיהם ע"י אותן ועדות.
4. למתכונת פעולתן של ועדות ההחלטה אין אח ורע בשום מדינה בעולם. (אתם רואים, לא כל האמצאות הישראליות הן מוצלחות).
5. לוועדות אלו אין שום מעמד בחוק או בתקנות.
6. פורמאלית אלו ועדות רב ארגוניות ורב מקצועיות. אולם בפועל בועדות ההחלטה משתתפים בעיקר נציגי משרד הרווחה.
7. ועדות ציבוריות : ועדת גילת וועדת רוטלוי, שבדקו את הנושא של ועדות החלטה באופן יסודי, קבעו באורח חד משמעי כי לכל הפחות יש הכרח לעגן את מעמד ועדות ההחלטה בחקיקה.
8. אולם הספר שפירסמתי מוכיח כי יש ללכת עוד יותר רחוק ולבטל את ועדות ההחלטה מכל וכל. בספר הראתי באופן מוכח כי פעילותן של אותן ועדות רצופה אינספור כשלים.
9. מסקנתי החד משמעית היא כי ההחלטה בנוגע לגורלם של ילדים חייבת להיות מלכתחילה בידי בתי משפט בלבד, בדומה למקובל בכל המדינות הנאורות.

מדוע מדינת ישראל היא אלופת העולם בהרחקת ילדים למוסדות

1. מדינת ישראל היא כיום המדינה היחידה בעולם הדוגלת ומעודדת השמה חוץ ביתית שיטתית של ילדים בסיכון.
2. ההשמה השיטתית של ילדים מחוץ לביתם כוללת הפניית ילדים למוסדות בעיקר בשתי שיטות, או בחלוקה לשתי קטגוריות עיקריות:
§ הקטגוריה הראשונה כוללת את הילדים המורחקים על פי החלטות של וועדות החלטה במשרד הרווחה. כאשר במידה וההורים מתנגדים לבצע את ההחלטה, משרד הרווחה דואג להפעיל כנגדם צו שיפוטי מתאים.
§ הקטגוריה השניה כוללת את הילדים שאינם מורחקים בכפיה. אולם בפועל מדובר בילדים המופנים לפנימיות בעידוד נמרץ של המדינה. עידוד זה נעשה מכל הכיוונים: מצד אחד המדינה אינה מספקת שירותים קהילתיים הכרחיים לילדי המצוקה בקהילה ומן הצד השני המדינה מתחייבת ביחס לאותם ילדים לשאת בכל נטל ההוצאות הכרוכות בהחזקתם במוסדות.
3. כתוצאה ממדיניות מעוותת זו, מדינת ישראל היא כיום שיאנית העולם בהרחקת ילדים למוסדות.
4. יצוין כי בפועל רוב ילדי המצוקה מופנים לפנימיות שבאחריות משרד החינוך, כך שכיום האבחנה בין ילדי רווחה בפנימיות לילדים אחרים בפנימיות היא בעיקרה מלאכותית.
5. בפועל כיום רוב מוחלט של ילדי הפנימיות הינם ילדים להורים עניים.
6. בנוסף כיום רוב ילדי המוסדות בארץ נמצאים שם על פי המלצות של עובדים סוציאליים.

כעת אתייחס למספר היבטים הקשורים לפקידי סעד – אתחיל בהעדר חוק מסגרת לפקידי סעד

1. פקידי הסעד לחוק הנוער ולחוק האימוץ הם עובדים סוציאליים שניתנו להם סמכויות כמעט בלתי מוגבלות להתערבות בחיי ילדים.
2. במדינה דמוקרטית, מתן סמכויות כה נרחבות, מחייב לחוקק חוק מסגרת שיקבע את הכישורים הנדרשים מפקידי הסעד.
3. למרבה האבסורד עדיין לא בוצע הליך בסיסי והכרחי כזה.
4. יתרה מכך, הכשרתם היא בעיקר בתחום העבודה הסוציאלית בעוד שהכישורים הנדרשים מהם, במקרי הרחקת ילדים, הם בעיקר משפטיים.
צווי חירום

1. לפקידי הסעד לחוק הנוער ולחוק האימוץ ניתנו סמכויות להוציא צווי חירום להרחקה מיידית של ילדים בטרם נעשתה פנייה לבית המשפט.
2. העובדות מלמדות כי מרבית הילדים הורחקו בצווי חירום מהבית למרות שלא נשקפה להם סכנה מיידית כלשהי.
3. הליך ההרחקה נעשה בדרך כלל בליווי שוטרים ועל כן מעורר זכרונות אפלים.
4. הפעלת צו חירום משמעותו תחילתו של כדור שלג שבמקרים רבים גורם להרחקת ילד מן המשפחה עד לבגרותו.
5. כאשר ההרחקה מתבצעת למטרת אימוץ, מדובר בהרחקה לכל החיים, כך שפקיד הסעד מקבל מעין סמכות אלוהית.
6. בשם מה מעניק החוק סמכויות כה קיצוניות לפקידי הסעד, שלא קיים אפילו חוק מסגרת הקובע את הכישורים הנדרשים מהם ? הרי בכל מקרה במקרים דחופים ניתן לפנות במהירות לבית המשפט.

הרחקת ילדים כשבית המשפט מתפקד כחותמת גומי

1. לפקיד הסעד לחוק הנוער ניתנו גם סמכויות להגיש בקשות מבית המשפט להרחקה מיידית של ילדים ממשפחתם.
2. במקרים כאלה, אין לבתי המשפט לנוער אפשרות מעשית לבדוק את הצהרותיו ובקשותיו של פקיד הסעד. לפיכך, בפועל הוא משמש בדרך כלל כחותמת גומי.
3. זהו מנגנון יחודי לקטינים והוא חריג הן בחקיקה הישראלית והן בהשוואה לחקיקה במדינות אחרות.
4. חקיקה בעייתית זו מאפשרת למשרד הרווחה טיפול שרירותי לחלוטין בהחלטות הרחקה גורליות.
5. על פי הצהרת פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, מרים פבר, מספר הבקשות להרחקה בדרך קשה זו גדל מ- 591 בשנת 1995 ל- 1,742 בשנת 1999 (פי 3).
6. כדי להמחיש : 1,742 בקשות עולים לשיעור ממוצע מפחיד של 34 בקשות גורליות בשבוע כשברוב המקרים בית המשפט משמש כחותמת גומי ובנוסף על כל ההליך מוטל איפול מוחלט מתוקף חוק. האם יצאנו מדעתנו ?
7. מוצע מיידית לתקן את חוק הנוער כך שהחלטות גורליות על הרחקות ילדים יתקבלו, למעט מקרים מוגבלים, נדירים ומוגדרים, אך ורק במסגרת ההליך המשפטי הסופי. (להערכתנו הרחקות מידיות של ילדים צריכים להסתכם בלא יותר מעשרות בודדות בכל שנה).

החסינות המוחלטת של משרד הרווחה מחשיפת כשלים

1. למעשה עד היום לא נמצאה תלונה אחת שהוגשה למשרד הרווחה כנגד עובדים סוציאליים בגין הרחקת ילדים ונמצאה מוצדקת.
2. במבחן המציאות, בתקופת כהונתה רבת השנים של פקידת סעד ראשית, מרים פבר, הורחקו ממשפחותיהם עשרות אלפי ילדים, בהליכים מזעזעים ושרירותיים מעיקרם, ואילו פקידת הסעד הראשית שתפקידה לפקח על כל המערכת, אמרה במסגרת דיון באחת מועדות הכנסת כי היא : "לא זוכרת ילד אחד שהוצא בשגגה".

העדר חקיקה נאורה

1. החקיקה בישראל בתחום יחסי ילדים, הורים ומדינה היא עתיקה ולא נאורה.
2. ישראל היא המדינה הנחשלת ביותר במערב בתחום זה.
3. חשוב להבין כי, הדרך האפקטיבית ביותר לייצור שינויים מרחיקי לכת בתחום יחסי ילדים, הורים ומדינה היא באמצעות עיגון חקיקת ילדים נאורה.
4. לדוגמה, חוק הנוער שמסדיר הרחקת ילדים ממשפחותיהם הנו חוק עתיק משנת 1960, שבמקורו מבוסס על חקיקה מנדטורית.
5. בעוד שבאנגליה נחקק בשנת 1989 חוק ילדים מקיף ונאור, בישראל עדיין חוק הנוער הקדום מהוה חוק מרכזי בכפיית דרכי טיפול והשגחה בילדים.
6. כ- 500 פקידי סעד קרויים פקידי סעד לחוק הנוער. חוק הנוער נותן לאותם פקידים סמכויות כמעט בלתי מוגבלות.
7. חוק כזה או דומה לו לא ניתן לאתר כיום בשום מדינה בעולם.
8. משרד הרווחה יעשה ככל יכולתו כדי לשמר חוק קדום זה שחלף זמנו.
9. הספר "ילדים רחוקים" כולל הצעות מעשיות רבות לעיגון חקיקה חדשה ונאורה ובכלל זה הצעה מפורטת לאימוץ חוק הילדים האנגלי.

העדר מדיניות על

1. בתחום של הטיפול בילדים בסיכון בישראל בכלל והרחקת ילדים למוסדות בפרט, אין שום מדיניות על שהיא כה נחוצה והכרחית.
2. אין במדינה שום גורם על האחראי ומנווט את כל המערכת, החל מהשלב של איתור הילדים ועד לבדיקת מצבם העגום של בוגרי הפנימיות.
3. באופן אנלוגי הדבר דומה לכך, שמדינת ישראל כולה פועלת עשרות שנים ללא ראש ממשלה. היתכן ?
4. בתחום של הרחקת ילדים, כל רשות מקומית במדינת ישראל פועלת על פי מדיניות עצמאית לחלוטין, שלעתים קרובות גם היא לא עקבית לאורך השנים.
5. בטווח המיידי מוצע להקים מועצה מדעית שתכוון מדיניות על נאורה לילדים בארץ. בטווח היותר רחוק, מוצע להקים רשות ממלכתית נפרדת לילדים בסיכון בישראל.

ילדים להורים גרושים

1. בישראל כמו בכל המערב ישנם הרבה מאוד מקרי גירושין.
2. ביחס לילדים להורים גרושים ברוב מוחלט של המקרים המשמורת על הילדים ניתנת לאשה.
3. התערבות פקידי הסעד במקרי גירושין נדרשת בעיקר כאשר ההורים לא מגיעים להסכמות בנושא המשמורת על הילדים והסדרי הראיה.
4. ילדים במשפחות הנקלעות למשברי גירושין נמצאים באופן טבעי במצב מעורער.
5. התערבות פקידי הסעד מתרחשת במשפחה תוך כדי המשבר האקוטי.
6. כמעט תמיד, בעקבות המשבר פקידי הסעד מגדירים את הילדים באותן משפחות כילדים בסיכון.
7. במקרים רבים פקידי הסעד מבקשים להפעיל בעיקר כנגד האם הגרושה, אמצעי כפיה שונים בסיוע בתי המשפט.
8. אמצעי הכפייה מגיעים במקרים רבים לידי הרחקת הילד בכפייה למוסדות.
9. הפגיעה באמהות החד הוריות נמשכת במקרים רבים גם על רקע משבר כלכלי שהן נקלעות אליו בעקבות הגירושין. כדי להמחיש, בכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות בפברואר 2006, נכתב : "מאות רבות של אמהות חד הוריות שנקלעו לקשיים כלכליים מסרבות לפנות למחלקות הרווחה בבקשה לעזרה וסובלות. הסיבה: עובדות סוציאליות המאיימות על האמהות כי ייקחו מהן את ילדיהן בעקבות מצבן הכלכלי הקשה".

10. בפנימיות לילדי המצוקה בארץ בולט האחוז הגבוה של ילדים לאמהות חד הוריות.
11. נושא נוסף שבו בולטת הפגיעה באמהות חד הוריות קשור לסרבנות קשר.

סרבנות קשר מצד הילד כלפי ההורה הלא משמורן

1. תסמונת הניכור ההורי הוא מונח המציין סרבנות קשר מצד הילד כלפי ההורה שאיננו משמורן, שלעתים נוצרת גם בעקבות הסתה בידי ההורה המשמורן.
2. תסמונת זו לא עומדת בכל קריטריון מדעי ובמקביל היא לא הוכרה על ידי שום גוף פסיכיאטרי או פסיכולוגי בעל מעמד בעולם.
3. מסיבה זו כיום לא נעשה בתסמונת הניכור ההורי כמעט שימוש בבתי המשפט במדינות הנאורות במערב.
4. מנגד במשרד הרווחה ובבתי המשפט בארץ היא דווקא משגשגת לצורך הפעלת אמצעי כפיה שונים, בעיקר כנגד אמהות גרושות והילדים שלהן.
5. נקודת המוצא השגויה של רשויות הרווחה בארץ היא כי טובת הילד מחייבת תמיד קשר רצוף עם שני ההורים הגרושים, אפילו לדוגמה, כאשר להורה הלא משמורן ישנם ליקויי כשירות בהורות.
6. מוטב לרשויות הרווחה להבין כי קשר הנוצר בין ילדים להורים כתוצאה מהפעלת אמצעי כפיה, כגון סנקציות כלכליות או איומים בהרחקה למוסדות הוא קשר לא בריא. בנוסף קשר כזה בדרך כלל לא מחזיק מעמד בטווח הארוך.
7. טענה בדבר הסתת ילדים כדי להטיל ספק בכשירותו של ההורה המשמורן עלולה לשמש כל הורה המתקשה לטפח קשר עם ילדיו.
8. לפיכך, מוצע במקרים כאלה, קודם כל להפנות את ההורה הלא משמורן בלבד לבדיקת מסוגלות הורית. בנוסף ניתן לקבוע במקרים כאלה הסדרי ראייה מינימאליים של לא יותר מפעם בשבוע להורה הלא משמורן.
9. העיוותים בטיפול של רשויות המדינה במשפחות חד הוריות הנם קשים. מצד אחד הרשויות מטפלות כמעט בכל תלונה של סרבנות קשר באמצעות כפיית דרכי טיפול. מצד שני הרשויות מתעלמות מתופעות קשות ונפוצות יותר מסרבנות קשר.
10. לדוגמה, קיימת תופעה המונית של סרבנות קשר מצד אבות גרושים, כך שמיוזמתם הם לא מעוניינים לפגוש את הילדים שלהם. דווקא במקרים כאלה, בהיבט של טובת הילד, חשוב יותר להקפיד על קשר עם שני ההורים.
11. דוגמה אחרת מתייחסת לתופעה עצומה שהאבות הגרושים לא משלמים את דמי המזונות שנקבעו להם, שוב ללא תגובה הולמת של הרשויות.
12. בכלל הבעיה הקשה ביותר של ילדים למשפחות חד הוריות היא בעיית העוני שלא מקבלת שום טיפול הולם מצד הרשויות.

בעיית ההפרטה

1. כיום מרבית שרותי הרווחה במדינת ישראל מבוצעים ע"י גורמים חוץ ממשלתיים.
2. לא כל הפרטה בתחום הרווחה היא שלילית. אולם ההפרטות המבוצעות בפועל במערך הרווחה, בעיקרן הן הפוכות מאלו הרצויות.
3. רובן המוחלט של הפנימיות שבאחריות משרד הרווחה הן מופרטות. בתחום הפנימיות ההפרטה היא בעיקרה שלילית, משום שסיבתה העיקרית היא חסכון בעלויות.
4. בתחום כה בסיסי ורגיש של טיפול בילדי מצוקה 24 שעות ביממה, אסור לממשל לפעול כגוף עסקי שמטרתו לצמצם עלויות.
5. בתחום זה, הפנימיות בכדי לשרוד ולהיות רווחיות יצמצמו את העלויות שלהן תוך פגיעה קשה באיכות החיים של הילדים.
6. מנגד ישנם אגפים במשרד הרווחה, שדווקא חשוב להפריט אותם מוקדם ככל הניתן. הבולט שבהם כולל את מערך פקידי הסעד לסדרי הדין, העוסקים בעיקר בסכסוכי גירושין.
7. בעבר הועלתה הצעה מעשית מצד משרד האוצר להפריט מערך זה. אולם הצעה זו לא יצאה לפועל בשל התנגדות נמרצת של מטה משרד הרווחה והמועצה הלאומית לשלום הילד.
8. החשיבות בהפרטת מערך פקידי הסעד לסדרי דין נובעת מסיבות רבות, כמו : חסכון בעלויות, הגברת איכות השירות, זירוז הטיפול בתיקים, צמצום בהרחקת ילדים, צמצום הסרבול הנובע מהקשר הבעייתי בין פקידי הסעד לסדרי דין לפקידי הסעד לחוק הנוער.
כעת בנושא - קשר השתיקה

ישנם שלושה גורמים עיקריים לכך שהכשלים הקשים בתחום הליכי הרחקת ילדים ממשפחותיהם, לא זכו בארץ להד פומבי מזעזע ומתקן.

1. אטימותה של מערכת הרווחה - מערכת הרווחה בארץ היא מערכת מתגוננת המסתתרת תחת מעטה סודיות שפורס החוק.
2. איסור פרסום - בתחום הרחקת ילדים מונעים מהתקשורת כמעט מלקיים כל דיון בנושא לעתים קרובות אפילו ללא מסירת פרטים מזהים של הקטינים. בנוסף, פסקי הדין של בתי המשפט לנוער, לא מפורסמים, גם ללא פרטים מזהים.
3. דלתיים סגורות – הדיונים בבתי המשפט לנוער מתנהלים בדלתיים סגורות. כתוצאה מכך ההליכים המשפטיים אינם פתוחים לביקורת ציבורית ועיתונאית.

מצבם העגום של ילדי הפנימיות ובוגריהן

1. במדינת ישראל רוב מוחלט של הילדים הקטנים שהורחקו מבתיהם הושמו בפנימיות.
2. זאת למרות קיומם של מחקרים אמפיריים המוכחים את הנזקים הנגרמים לבריאות הנפש של ילדים קטנים הגדלים בתנאי מוסד.
3. בעשורים האחרונים חלה התדרדרות קשה במצב רוב הפנימיות בארץ.
4. אחוז ניכר מילדי הפנימיות נמצאים במצב נפשי קשה במהלך שהותם בפנימיות.
5. רבים מהם סובלים מנטיות אובדניות. נושא זה בולט יותר בקרב הבנות.
6. לילדי הפנימיות אין מנגנונים אפקטיביים להגשת תלונות, מכיוון שתלונותיהם לא מביאים לשום שינוי.
7. לא מתבצע שום פיקוח אפקטיבי על התנהלות הפנימיות.
8. בתנאי החיים ברוב הפנימיות מתאפשרת בקלות בלתי נסבלת אלימות מינית והתעללויות מיניות קשות.
9. יצוין כי ישראל היא גם שיאנית העולם בהרחקת ילדים בעלי מוגבלויות למוסדות חוץ ביתיים.
10. בוגרי הפנימיות תופסים מקום של כבוד ברשימת הלקוחות לשירותיו והשפעתו של משרד הרווחה.
11. יכולתם של בוגרי הפנימיות להסתגל לחיים עצמאיים בקהילה לוקה באורח קשה על פי כל המדדים.
12. בפועל אחוז ניכר מהאסירים בבתי סוהר בארץ הינם בוגרי פנימיות.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו

קשה ליישב את הסתירה המהותית בין עקרונות היסוד של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עם הפגיעה הקיצונית והאכזרית בזכויות אזרחיות בסיסיות של ילדים מורחקים והוריהם בכל שלבי הטיפול המערכתי בהם.

מרכזי החירום

1. במקום לפתח שירותים קהילתיים, יזם משרד הרווחה החל משנת 1993, שוב ביוזמת פקידת סעד ראשית מרים פבר, את הקמתם של תשעה מרכזי חירום, הפועלים כמוסדות נעולים לצורך אבחון וקבלת הכרעות משפטיות.
2. בפועל מרכזי החירום הם במקרים רבים מוקד להתעללות מוסדית בילדים השוהים בהם ובהוריהם.
3. מרכז החירום לדוגמה לא יכול לקבוע אף פעם שעצם הרחקת הילד מהקהילה היה שגוי, מכיוון שוועדת ההחלטה שהפנתה את הילד למרכז החירום היא זו שגם צריכה לאשר את המלצות מרכזי החירום.
4. במתכונתם, אין למרכזי החירום אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם.

הנוהג במדינות אחרות

1. על פי מחקרים, בכל המדינות הנאורות, פתרון חוץ ביתי ננקט רק כשאין ברירה, כלומר רק במקרים קיצוניים ביותר.
2. כמו כן מהמחקרים עולה כי אפילו כאשר ילדים חיים עם הורים פוגעים, יש לקשרים ביניהם אלמנטים חיוביים ומשמעותיים עבור הילדים.
3. לדוגמה, השוואה בין ישראל לשבדיה מגלה שבעוד שישראל היא שיאנית העולם בהרחקת ילדים, בשבדיה שיעור הילדים המורחקים הוא אפסי ומהנמוכים בעולם.
4. למרות זאת בשבדיה, שיעור תמותת הילדים כתוצאה מחבלה, התעללויות וכדומה הוא מהנמוכים בעולם. בישראל מנגד, לא ניתן לאתר שום מגזר שבו שיעור תמותת הילדים, כתוצאה מחבלות, התאבדויות וכדומה גבוה כמו במגזר של ילדי הפנימיות.

סדרי עדיפויות בהרחקה

1. כאשר יש הכרח להרחיק ילד מהוריו, נהוג במדינות הנאורות להשימו במסגרת החוץ ביתית המיטבית עבורו.
2. בכל המדינות הנאורות רוב מוחלט של הילדים המורחקים הושמו במשפחה המורחבת או במשפחות אומנה.
3. מנגד בישראל רוב מוחלט של הילדים המורחקים מושמים בפנימיות.
4. המצב על פי חוק הנוער הוא כה מעוות כך שבתי המשפט בישראל אינם רשאים כלל לקבוע את מקום החסות של הילד.
5. ליקויים בסיסיים אלו לא חמקו מעיניהם של מומחי ועדת רוטלוי. ועדת רוטלוי המליצה לעגן בחקיקה כי פתרונות השמה יחלו בקרב המשפחה המורחבת של הילד או באומנה, ופנימיות יהיו מפלט אחרון.
6. אולם משרד הרווחה ממשיך במדיניות המעוותת, כך שמרבית הילדים המורחקים נשלחים דווקא לפנימיות.

התעללויות

1. אחת העילות הנפוצות בפי פקידי הסעד להרחקת ילדים ממשפחתם היא כי ההורים מתעללים בהם.
2. כאשר קיים חשד מבוסס להתעללות אמיתית של הורים בילדיהם, תקנת הציבור מחייבת את הענשת מבצע העבירה.
3. בפועל מתברר כי ביחס לרובם המוחלט של "ההורים המתעללים" לא מוגשים אפילו כתבי אישום בגין חשד להתעללות.
4. למעשה, גם כאשר מתגלית התעללות אמיתית, השכל הישר אומר כי במקרה כזה, יש בדרך כלל להרחיק את ההורה המתעלל ולא את הקורבן להתעללותו.
5. אחרת המשמעות היא שבאותם מקרים, הקטינים מוכים כפליים. הם גם קורבנות להתעללות וגם נענשים על ידי ניתוקם מהקהילה ומן המשפחה.

חובת הדיווח

1. מאז שנת 1989 חלה על כל אזרח חובה חוקית לדווח לרשויות המדינה על כל סוג של חשד לפגיעה בקטינים או הזנחתם בידי האחראים עליהם.
2. בעקבות שינוי חקיקתי בעייתי זה גדלו הדיווחים על חשדות לפגיעה בקטינים מ- 1989 ועד לתקופה הנוכחית ב- 1,000% בקירוב.
3. תיקון בעייתי זה לחוק גרם לעומס בלתי אפשרי על רשויות המדינה וכן לסרבול ושרירותיות בטיפול בתלונות.
4. חובת דיווח חריגה זו היא ייחודית למדינת ישראל.
5. למרבה האירוניה, במבחן המציאות, השכיחות הגבוהה ביותר של פגיעות בילדים מתרחשות דווקא במוסדות פנימיתיים שאליהם נשלחים ילדים מורחקים כדי להגן עליהם.
6. הפגיעות והתעללויות באותם ילדים נעשות בכל המישורים : פיזיים, מיניים ורגשיים.
7. בנוסף בולט בפנימיות השיעור הגבוה של ניסיונות התאבדות והתאבדויות בפועל של החוסים.
8. האם מישהו יכול להפריך נתונים בלתי נסבלים שכאלה ?

אי יישום עקרונות האמנה הבינלאומית לזכויות הילד

1. מדינת ישראל מחויבת ליישום האמנה משנת 1991. ארבעת העקרונות החשובים על פי האמנה הם: איסור אפליה, טובת הילד, שיתוף הילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם ותנאי התפתחות אופטימאליים.
2. למרבה הצער אף אחד מעקרונות אלו לא יושם ביחס לילדים המורחקים.
3. בראיה לאחור, אילו עקרונות בסיסיים אלו היו מיושמים כלשון האמנה, כי אז רובם המוחלט של אותם ילדים לא היו כלל מורחקים מהקהילה.

כפיית טיפול פסיכותראפי

1. פסיכותראפיה אינה מדע מדויק.
2. ביחס לילדים שלא מתקבלת לגביהם החלטת הרחקה, וועדות ההחלטה כענין שבשגרה מבקשים לכפות על אותם ילדים והוריהם טיפול פסיכותראפי.
3. דרישת הוועדות לעתים קרובות אינה אלא איום מוסווה כך שאם ההורים לא יבצעו את ההחלטה, ילדם יורחק מהמשפחה.

אי שיתוף הילדים

1. המקור הראשון והטוב ביותר למידע אודות עולמו הפנימי של הילד, הוא באופן טבעי, הילד עצמו.
2. רובם המוחלט של הילדים המורחקים לא נשאלו כלל לדעתם ביחס להחלטה הגורלית ביותר לחייהם.
3. לדוגמה, רק מתבגרת אחת מבין 113 ילדי הפנימיות שעמם שוחחה נציגת ועדת רוטלוי, אמרה שהשתתפה בוועדת ההחלטה שדנה לגביה.
4. גם בנושא סרבנות קשר, הרשויות לא מתייחסות ברצינות לרצונו של הילד.
5. רשויות הרווחה בגיבוי בית המשפט כופים על הילד מפגשים לא נעימים עם ההורה הלא משמורן, תוך התעלמות מנימוקיו של הילד.
6. חייבים להתייחס במקרים כאלה בכבוד לרצונו של הילד, אפילו אם קיימת אפשרות שהוא מוסת במידה כלשהי.

הכשל התפישתי בניסיון לתקן את המשפחה

1. לא ניתן כיום לאתר ולו מדינה אחת בעולם הנוקטת במעורבות יזומה ושרירותית, כה רבה, של רשויותיה באוטונומיה המשפחתית.
2. רק בישראל רשויות המדינה טרם הבינו כי אמון המשפחה ברשויות ופעילות מתוך שיתוף פעולה מהווים תנאים בסיסיים להצלחת כל סוג של טיפול.
3. ישראל מובילה בעולם במעורבות יזומה באוטונומיה המשפחתית בשל שלושה כשלים מערכתיים ייחודיים, כדלקמן: א. חוק חובת הדיווח. ב. קיומו של מוסד וועדת ההחלטה. ג. הוראות חוק הנוער הקדום.

ילדי מוסדות המוחזרים לקהילה

1. בכל שנה מוחזרים ע"י משרד הרווחה אלפי ילדים מורחקים מהמוסדות לקהילה.
2. יכולתם של אותם ילדים להסתגל מחדש לחיי קהילה לוקה באורח קשה.
3. אותם ילדים חוזרים עם בעיות קשות שהוחרפו בעקבות הרחקתם מהקהילה.
4. הקשיים הבולטים של אותם ילדים מתמקדים בתחומים הבאים: פיגור מהותי בחינוך וברמה הלימודית, בעיות נפשיות, בעיות בחידוש הקשר עם המשפחה, בעיות חברתיות ובעיות כלכליות קשות.

טיפול בבעיית העוני של ילדים נזקקים

1. ילדי ישראל הם הילדים העניים ביותר בעולם המערבי. בנוסף, מעולם לא היו הפערים בחברה הישראלית בין עני לעשיר, גדולים כל כך.
2. במבחן המציאות, רוב הילדים בסיכון מגיעים מסביבה ענייה, ורובם אינם מקבלים סיוע ממסדי בקהילה.
3. מצב מעוות זה מגביר את החשיבות בזירוז הפסקת ההשמה הגורפת של ילדים בפנימיות והסטת התקציבים הציבוריים המתפנים אך ורק לטיפול בילדים בסיכון בבית ובקהילה.
4. הפסקת ההשמה הגורפת של ילדים בפנימיות צריכה להתבצע במקביל הן במשרד הרווחה והן במשרד החינוך, מכיוון שכיום רוב ילדי המצוקה נשלחים לפנימיות שבאחריות משרד החינוך.
5. ישנן שתי דרכים מיידיות שיצמצמו באופן מהותי את הרחקת הילדים לפנימיות ובמקביל ישפרו את מצבם של מרבית הילדים בסיכון המגיעים מסביבה ענייה, כדלקמן :
א. ביטול סמכויות ועדות ההחלטה.
ב. ביטול הסבסוד הממשלתי המלא בהחזקת ילדים בפנימיות (למעט מקרים מוגבלים וחריגים).
6. רשויות המדינה חייבות לסייע לילדים נזקקים מסביבה ענייה ע"י הספקת שירותים מגוונים בקהילה ללא תשלום וללא כפייה.

צמצום האלימות כנגד עובדים סוציאליים

1. העובדים הסוציאליים ברובם המוחלט מגיעים למקצועם מתוך תחושת שליחות. אולם המבנה והנהלים של השיטה הנוכחית לא מאפשרים פיתוח קשרים בריאים וידידותיים בינם לבין הילדים הנזקקים והוריהם.
2. כיום קיימים מתחים רבים המתפתחים לעתים לאלימות מילולית ואפילו פיזית בין עובדים סוציאליים להורים וילדים נזקקים.
3. ביטול ועדות ההחלטה והסטת התקציבים מהמוסדות לקהילה ישפרו בהכרח באופן מהותי את הקשר שבין העובדים הסוציאליים לנזקקים ויהפכו אותו להרבה יותר ידידותי ויעיל.
4. זאת מכיוון שהעובדים הסוציאליים יתמקדו במישור הטיפולי שהוכשרו לקראתו, ולא בפעילות מתערבת בעלת גוון משטרתי. בנוסף יינתנו לעובדים הסוציאליים משאבים לסיוע בקהילה לילדים הנזקקים ולהוריהם.
5. נציגי רשויות הרווחה מרבים להשתמש בסיסמאות בדבר החשיבות של ועדות ההחלטה. אולם בדיקה רצינית מגלה כי סיסמאות אלו חסרות תוכן ממשי. אין זה מקרי, ששום מדינה בעולם לא בחרה לטפל במצוקות של ילדים באופן המזכיר את ועדות ההחלטה בארץ.
6. פעילותן של ועדות ההחלטה רצופה אינספור כשלים – משפטיים, מנהליים, תפישתיים ומוסריים. בפועל יש רק פתרון אחד כדי להתמודד עם אינסוף הבעיות שעורר ומעורר סרח עודף זה – פשוט לבטל אותו.
7. הטיפול הידידותי המוצע מצד עובדים סוציאליים צפוי להתאים לרובם המוחלט של הילדים הנזקקים, אולם לא לכולם. מקרים קיצוניים בלבד, שמחייבים התערבות סמכותית, יש להפנות לטיפולם של בתי משפט לנוער.